class="rtl archive date">

והוא פשט את זרועותיו לרווחה

התיבונים 11

נכתב על ידי תחת סיפורים

הוא ישב כשגבו שעון על המיטה, רגליו פשוטות וארוכות על הרצפה, לוקח שאיפה מהסיגריה, לגימה מהכוס, שתי קוביות קרח משתקשקות בנוזל החום הזה שיורד לו במורד הגרון, שורף במקומות הנכונים ונותן דפיקות קטנות של טעם על קצה הלשון, מקנח בשאיפה נוספת מהסיגריה. החלונות היו פתוחים וגם הדלת של המרפסת, ואם היו וילונות היינו אומרים שהם מתנפנפים למגעה הרוח המלטפת של גגות ירושלים, מתבדרים מצד לצד כמו דגל ישראל בראש עמדת שמירה שעל גבול הצפון, אבל וילונות אין, ואין זה אומר שהרוח אינה מנשבת, אלא נהפוך הוא, מנשבת ללא הפסקה, וניתן…

0

ורוניקה

נכתב על ידי תחת סיפורים, תיעוד

אמרתי לה, ורוניקה, מה אנחנו עושים פה בין ארבעת הקירות האלו, זה לא המקום שלנו, זה לא המקום שלנו להיות פה. דחפתי את הכסא אחורנית והתרוממתי, הסתכלתי מבעד לחלון – שמים אפורים, עצים ירוקים של פארק הסמוך, הבניינים הגבוהים של תל אביב. היא הסיבה את מבטה ממסך המחשב והסתכלה עלי, הסתובבתי ואמרתי, ורוניקה, איך זה שאנחנו פה, זה לא טוב, לא טוב להגביל עצמו ככה. היא קמה מהכסא והסתכלה החוצה, מהנהנת עם הראש, כן, אני באמת רוצה ללכת ולטייל, נפאל או הודו, משהו במזרח ושיהיה עם הרבה אוויר ככה שיהיה…

0

כנגד ארבעה בנים דיברה התורה

נכתב על ידי תחת מחשבות/הגות, תיעוד

חכם. אני מוצא עצמי מרבה להתעסק במילים. לא מדובר במילים ספציפיות כמו אריה או שולחן אלא במשמעות הנרחבת שלהן, בהוויה האישית של המילים בתוך המרחב שבו אני חי. זה מתחיל בהטלת ספק במילים עצמן, זה עובר לשאלות לגבי פשרן ונכונותן וזה מסתיים בפירוק התשתית המרכיבה אותן. ככל שאני ממשיך לנתח את המילים ככה הן ממשיכות לאבד מעצמן. הנה, התפישה הזו שיש לי לגבי האדם, מי אמר שהיא נכונה? הרי התפישה הזו עצמה מורכבת ממילים, היא משפטים שזורים האחד בשני שיצרו בי הלך דעת מסוים, אבל אם המילים עצמן מתפרקות מנשקן…

2