גיאומטריה מרחבית
עין עצלה. זה ברור לי שיש דברים שאני לא מסוגל לעשות. הבעיה מתחילה כשאני לא עושה את הדברים שאותם אני יכול לעשות. הפעולות הללו חומקות ממני, כאילו לא נכנסות למרחב הראייה שלי, לזוית העין. זה שאני לא רואה לא אומר שאני לא מרגיש, הן עדיין מסביבי, אני יכול לחוש אותן כמו את קרני השמש המלטפות. הרמייה העצמית הזו לא מובילה לאף מקום חוץ מלחוסר סיפוק משווע, בהייה במרקע הטלוויזיה בשעות הערב ובספר שאת דפיו אני נמנע מלקרוא. אני בוחר שלא לעשות את הדברים שאני צריך לעשות כשם שאני בוחר לעשות…