ספידומטר (או: לפעמים כדאי לקחת דברים בפרופורציה)

נכתב על ידי תחת תיעוד

קניתי אתמול ספידומטר לאופניים, כזה שיודע לחשב את מהירות, זמן ומרחק הנסיעה כדי שסופסוף אוכל לדעת כמה ואם בכלל אני משתפר ברכיבות שלי. קיצר, הלכתי לחנות אופניים וקניתי אחד. באתי הביתה, הרכבתי את העסק ומסתבר שיש שם חלק שבור. חזרתי לחנות, הראתי אותו למוכר והוא החליף לי באחד חדש. באותה ההזדמנות הוא שאל אותי האם האופניים שלי פה, כי הוא יכול להתקין לי את הספידומטר בעשרים שקל. נכון, אמנם באתי עם האופניים, אבל ברוך השם ניחנתי בשתי ידיים ושכל ישר שנותנים לי את הכישרון להרכיב את הספידומטר לבדי. סירבתי להצעתו ושמח וטוב לב חזרתי לביתי והרכבתי את הספידומטר החדש, אך אליה וקוץ בה, גם הוא לא עובד. נכון, אמנם למספר שניות הראה סימנים של חיים, אך נדמה כי פתאום תוקפים אותו חרטות ולכן החליט לנדום שוב.

לפני שעה קלה הלכתי שוב לחנות והראתי למוכר שהספידומטר לא עובד. הוא אמר, אחי, אם אתה רוצה שאסדר לך את העניין, זה עשרים שקל על ההתקנה, אחרת אין לי לעזור לך. עניתי לו, שמע, ההתקנה בסדר, ברוכהשם הצלחתי להרכיב אותו, הוא עצמו פשוט לא עובד, והוא בתגובה משך את כתפיו ואמר, אחי, אין מה לעשות, אם אתה רוצה שאסדר את זה אתה צריך לשלם על העבודה. עמדתי שם מוכה תימהון ובלבול, נורא מרגיז, למה אני צריך לשלם על משהו שהצלחתי להתקין כשהבעיה היא במכשיר עצמו? נו מילא, למי יש כוח להתווכח, מה גם שמבטו האטום ונמיכות גובהו לא רמזו על שותף אינטליגנט לויכוח. יאללה, לך על זה, אמרתי לו.

ואז הוא התכופף לעבר הגלגל, וראיתי שיש לו התחלה של קרחת באמצע הראש, שהוא מלווה שיער מהצד ומשקפי השמש שמונחות תמידית על שערו נועדו למניעת חשיפת הפדיחה. יוני, אמרתי לעצמי, היה רגוע, תגיד תודה שלך יש שיער ושאתה לא צריך להלוות מהצד. יש צרות גדולות יותר מעשרים שקל.