אבק. לבוש מדים, מאובק, השיער יבש ומופספס למגע האבק שנצמד עליו, עדשות המשקפיים מלאות אבק, הנעליים מכוסות שכבה צהובה של אבק, תיק הצד הכחול אותו אני מחזיק צמוד אולי ושתמיד מחזיק בדברים החשובים לי – מצלמה, ספר, אולר – כבר לא כחול אלא חום. מדים. ברגע שאני לובש את מדי הב’ אני חוזר לאינפנטיליות של ימי הצבא. האינפנטיליות עוטפת אותי מכל צד, היא אפילו לא נותנת זמן קצר להסתגלות. היא פשוט מופיעה. בחור במילואים. פגשתי בחור במילואים, דימיטרי, בחור טוב, אפשר היה לראות את זה דרך העיניים שלו. הוא אמר … המשך לקרוא מילואים