מחר יומולדת

נכתב על ידי תחת סיפורים, תיעוד

אומרים שבסופו של דבר כל אחד מקבל את מה שמגיע לו. אני לא יודע איך האמירה הזו עלתה לי פתאום לראש, אבל ככה יצא. לא ברור לי אם זה נכון או לא, מה גם שאני תמיד אומר שאנשים לא תמיד יודעים מה הם בעצם אומרים, ולפעמים הם סתם אומרים דברים כדי לנחם את עצמם, כדי להרגיש יותר טוב ביחס לעצמם. זה בסדר, אין לי טענות עם זה, זה כנראה איזשהו מנגנון אנושי שקיים בכולם, ואני בטוח שגם אני כזה מדי פעם, אומנם לא הייתי רוצה להיות כזה, אבל לא תמיד אפשר להתווכח עם הטבע האנושי.

אתמול דיברתי עם רוני. אמרתי לה, את יודעת, בתקופה האחרונה יוצא שאני מתנתק מכל הקשרים החברתיים שלי, וזו בעיה, בעיקר בהתחשב בעובדה שגם ככה אין לי כל כך הרבה כאלו, אז יוצא שהמעט מתמעט עוד יותר. הנה תראי, מקודם ישבתי עם אסתי בקפה פה בדיזינגוף-ירמיהו, את יודעת, יושבים שם אנשים בגיל שלנו, אוכלים איזה משהו, שותים קפה, מקשקשים, ובסופו של דבר עונים להגדרה של אנשים ש'עושים חיים'. והסתכלתי עליהם והבנתי שעם כל ההתנתקות הזו אז כנראה שעל הדברים האלו אני מוותר, אלו הדברים שנמנעים ממני, ואת יודעת, לא הרגשתי צער, ולא חשבתי שאני מוותר על משהו מיוחד, ושלמעשה אני צריך להודות שנחסך ממני כל הלהג חסר הטעם הזה שמתלווה לפגישות האלו, ואז הזמנתי חשבון.

אחר כך רוני אמרה שאני בכלל לא פונקציה, ושזה בכלל לא מפתיע אותה שזה מה שאני חושב, כי וואלה, אתה מסוגל לשתוק כמו אני לא יודעת מה, אין לך שום בעיה לסתום ת'פה כל הסופשבוע, זה בכלל לא אתגר בשבילך, והיית ככה עוד מהביצפר, אז תעשה טובה, במקום לזיין ת'מוח על דברים שברורים מראש תתחיל לחפש לי את תמונות למצגת, כי אני כבר צריכה להתחיל להכין אותה ובינתיים לא מצאתי כלום.

בערב, כשהייתי במיטה, עלתה לי תהייה לראש ממש שנייה לפני שנרדמתי, לא היה לי ברור מה בדיוק מגיע לי ומה אני הולך לקבל, ובבוקר התעוררתי עם שארית של חלום – מישהי שפעם יצאתי איתה וחתכה אותי, התקשרה אלי בטלפון הקווי ואמרה שהיא יודעת שאני רוצה לעבור דירה ושהיא בדיוק עוזבת את שלה, אז אם אני רוצה אני יכול להיכנס במקומה. הרגשתי מאוד מוחמא שהיא חושבת עלי למרות שגמרה איתי, והסברתי לה יפה שהיא גרה רחוק מדי ממציצים והירקון, אז לא, זה לא יקרה, אבל תודה על המחשבה והאכפתיות. כמה דקות מאוחר יותר, כשצחצחתי שיניים, נזכרתי שלא מזמן יעל סיפרה לי עליה, שהיא עוברת לגור עם החבר שלה, זה שהכירה איזה שבועיים אחרי שגמרה איתי, איפשהו במלצ'ט. בזמן שגרגרתי את המים בפה וירקתי אותם לכיור עם שארית משחת השיניים, הגעתי למסקנה שאין לי שום שמץ של מושג מה יהיה.