I Dream of Jeannie Cusamano

נכתב על ידי תחת מחשבות/הגות

יש משהו בסופרנוס שאני לא יודע להסביר, אבל יש שם איזשהו משהו שנוגע בי כל פעם מחדש. לצפות בסופרנוס תמיד מזכיר לי שיעורי ספרות, לימדו אותנו ש"י עגנון ושירים של ביאליק, למה התכוון זה ומה רצה להביע השני, ואז, בלי יוצא מהכלל, כולם שואלים את המורה את אותה השאלה – איך את יודעת שדווקא לזה הוא התכוון? אז כשאני צופה בסופרנוס אני לא יודע למה באמת התכוונו, אבל כן אני יודע לומר מה אני מרגיש, וכנראה שכל עוד זה הגיוני בשבילי אז זה בסדר גמור, ככה זה צריך להיות.

גם אני חולם על טוני סופרנו. באמת. היו לי כבר כמה חלומות עליו, שאני תמיד מתלווה אליו לאיזה מקום, ואפילו אני חושב שהייתי רוצה להיות טוני סופרנו. אבל מי זה טוני סופרנו? מה זה טוני סופרנו? אני לא יודע להגיד, אבל לי זה נראה שהוא פשוט בן אדם שמנסה לחיות עם הבחירות שלו, ופה זה נגמר, זה לא מסתבך מעבר לזה. בשבילי זה כל היופי,  שבבסיסו של דבר הוא אדם בדיוק כמוני, אז הוא מאפיונר, בסדר, אבל לכל אחד יש את המידות הרעות שלו, ומי אני שיכול לשפוט אותו? החיים הובילו אותו לנקודה הזו בדיוק כמו שהוא בחר בכך, הוא אשם בכך באותה מידה שהוא גם חף מפשע, וזה בדיוק מה שאני כל כך אוהב בו, את הידיעה שהכל מתקבל, הנכון והלא-נכון כבר לא רלוונטים. לא זה מה שחשוב כמו ההבנה כי יכולת השליטה שלנו בחיים היא סוג של פיקציה, בלוף, והנה, גם טוני סופרנו, בסופו של דבר, פושט את זרועותיו לרווחה.

היופי בסופרנוס אלו דמויות המראה שנשקפות מול טוני סופרנו, דמויות שבקונסטלציה אחרת של מציאות הוא בעצמו היה יכול להיות. ארטי בוקו, חבר הילדות של טוני סופרנו, הוא בדיוק כזה. הנה, שניהם גדלו ביחד, למדו באותו הבית ספר, היו באותה הכיתה, אפילו שכבו עם אותה האישה, אפשר להגיד שמהרבה בחינות הם התחילו ביחד אבל יחד עם זאת כל אחד הוא ההפך של השני. ארטי בוקו הוא כל מה שטוני סופרנו אף פעם לא יהיה, הוא פחדן, לא יודע לעמוד על שלו, לא מסוגל להרביץ, לירות ברובה, הוא הגון, פוחד מהרשויות, נאמן לאשתו. באחד הפרקים יש קטע טוב, טוני וארטי יושבים במסעדה יוקרתית, מולם יושב זוג צעיר, הבחור עם כובע בייסבול על הראש. זה מחרפן את שניהם, חוסר הנימוס הזה, ארטי אומר לטוני, תראה מה זה, אמות המידה קורסות (והוא אומר את זה לאדם שכביכול עבורו אין אמות מידה מוסריות – טוני סופרנו), אבל הוא לא עושה עם זה כלום. זה טוני סופרנו שקם מהכסא וגורם לבחור להוריד את הכובע. לכן הדינמיקה הזו שבין ארטי בוקו לטוני סופרנו היא כזו שכל סצנה שבהם הם מעורבים גורמת לי לחשוב פעמיים, כי ארטי בוקו זה לא ארטי בוקו, ארטי בוקו זה כל מה שטוני סופרנו לא יכול להיות.

אולי הדוגמא הכי טובה שיש להתנגשויות האלו היא כריסטופר. כריסטופר הוא זה שאמור לרשת את מקומו של טוני סופרנו, טוני בעצמו תמיד מציג אותו כאחייו שלו אם כי הוא לא באמת האחיין שלו, הוא האחיין של אשתו, כרמלה. כריסטופר שונה מטוני סופרנו בעיקר משום שהוא לא פוחד לשאול שאלות לגבי עצמו, לי זה נראה כאילו בעוד ארטי בוקו מייצג דמות הפוכה של טוני סופרנו, כריסטופר הוא מעין שלב ביניים, הוא בפנים, אין פה אפס, הוא נשבע למשפחה ומתחייב לחיים האלו, אבל הוא אף פעם לא עושה את זה בלב שלם, תמיד רוצה להיות משהו אחר, וכשזה לא מצליח, הדבר היחיד שאפשר לעשות זה להתנוון. לקחת סמים ולהתנוון.

יש ביוטיוב מלא סרטונים על הסופרנוס, אחד הסרטונים שם מביא דיאלוג בין כריסטופר לפולי. כריסטופר שואל את פולי, מה הזהות שלי? לאן אני הולך? לאן זה הכל מוביל? מתי יגיע השיא שלי? את טוני השאלות האלו פחות מעניינות. אולי בגלל שהוא יודע שאין להן תשובה.