נוטות החסד ב'

נכתב על ידי תחת מחשבות/הגות

כמה מחשבות מהירות בעקבות הפוסט האחרון

1. את 'נוטות החסד' התחלתי לקרוא מיד אחרי 'אישה בורחת מבשורה' של גרוסמן. 'נוטות החסד' הוא ליגה אחת מעל ואין פה חוכמות. אולי לא הוגן יהיה להשוות בין שניהם, אבל דווקא משום שהם נקראו אחד אחרי השני ההשוואה הזו מתבקשת.

2. 'אישה בורחת' לא נתן לי אתגר מעבר לעלילה. אורה בורחת מעצמה, אברם בורח מעצמו, היא מספרת לו על הילדים ועל המשפחה, הוא נזכר בשבי  ופה זה נגמר. אז נכון, זה לא כזה מופשט אבל פה זה בעצם נגמר. הספר לא נתן לי רעיון למחשבה, לא שכנע אותי לרדת לעומקם של הדברים. שתי דמויות עיקריות והרבה דיאלוגים. זה הכל.

3. 'נוטות החסד' מאוד שונה מ'אישה בורחת' בגלל שהסב-טקסט צועק מתוכו – רצון חופשי, מוסריות, חוק חברתי, בחירה – ורואים שליטל (המחבר) עשה עבודת הכנה ארוכה. הרובד התרבותי של הספר הזה כל כך עשיר, הוא מתעמת עם הפילוסופיה האירופאית שעיצבה את אירופה (רוסו, קאנט, ניטשה) באופן כל כך מרתק שהספר חוצה את גבולות העלילה הספרותית ומשתלב במרקם החברתי הכולל של התקופה.

4. 'ענבי זעם' של סטיינבק, 'אבשלום אבשלום' של סטיינבק, 'לב כלב' של בולגקוב, 'המדור הראשון' של סולז'ניצין – כל אלו ספרים שהם הרבה מעבר לכתיבה טכנית של ספרות. אלו לא רק מילים יפות שמתחברות לכדי משפטים, אלא כל העולם שהן מקרינות והיכולת שלהם להעביר את הרעיונות והדילמות באופן מובן אבל גם זה שמאתגר, שגורם לפקפק, לערער, לחשוב על הדברים, לשאול שאלות ובעיקר לא לקבל את הטקסט כמובן מאליו.

'נוטות החסד' הוא כזה סוג של ספר.

…נשארתי אחד מאלה שסבורים שהדברים ההכרחיים היחידים בחיי האדם הם אוויר, אוכל, שתייה, הפרשות וחיפוש אחרי האמת. כל השאר נתון לבחירה."

                                                                          ('נוטות החסד')