class="rtl archive tag tag-16">

והוא פשט את זרועותיו לרווחה

המתודולוגיה של הכתיבה

נכתב על ידי תחת קצת שירה

ציפורניים כסוסות באותה מידה ניתן לומר שאלו האצבעות שכסוסות כי הציפורניים הן בסך הכול ההמשך של הכתיבה.

0

חוף הבונים

נכתב על ידי תחת סיפורים, תיעוד

יובל מוסיף גזע נוסף למדורה הבוערת בחבית מפויחת שנחתכה לרוחבה. חושך, הלילה ירד, מסביבנו שקט. נגה, אריק ורותי נכנסו לאוהלים, בעפעפיים כבדים הם נרדמו תוך שניות. אני מושיט יד לבקבוק, לגימה מהפיה, כבד בחלל הפה, צורב קצת בגרון, חם בבטן. אני מציע לו את הבקבוק והוא לוקח אותו לעצמו. בול העץ נדלק. יובל אומר, קצת חבל עליו, התאמצנו כל כך להביא אותו, אתה תפסת אותו בצד אחד, אני מצידו השני, אבל הוא כל הזמן משך למטה, כאילו שידע מה יהיה סופו והתנגד לכך כל עוד יכול היה, ניסה להטביע אותנו…

6

לא שכחתי שאני צריך לכתוב

נכתב על ידי תחת תיעוד

אבל אני לא מספיק. כל הראש שלי בסמינר שאני צריך להספיק להגיש עד יום ראשון. ואחר כך יש לי שבוע מילואים. עוד מעט אחזור.

0

נוטות החסד ב'

נכתב על ידי תחת מחשבות/הגות

כמה מחשבות מהירות בעקבות הפוסט האחרון -  1. את 'נוטות החסד' התחלתי לקרוא מיד אחרי 'אישה בורחת מבשורה' של גרוסמן. 'נוטות החסד' הוא ליגה אחת מעל ואין פה חוכמות. אולי לא הוגן יהיה להשוות בין שניהם, אבל דווקא משום שהם נקראו אחד אחרי השני ההשוואה הזו מתבקשת. 2. 'אישה בורחת' לא נתן לי אתגר מעבר לעלילה. אורה בורחת מעצמה, אברם בורח מעצמו, היא מספרת לו על הילדים ועל המשפחה, הוא נזכר בשבי  ופה זה נגמר. אז נכון, זה לא כזה מופשט אבל פה זה בעצם נגמר. הספר לא נתן לי…

2

תמיד הווה

נכתב על ידי תחת מחשבות/הגות, תיעוד

ביטויים שאני אוהב: בפנים צרובי חמה והוא פשט את זרועותיו לרווחה בטן עגלגלה היא שלחה אצבעות ארוכות זמן משופשף בכוונה לא חתמתי אותם בנקודה כי הם לא משפטים אלא רעיונות ורעיונות אף פעם לא מוגבלים והם תמיד זורמים ותמיד מתנגנים ותמיד מתמשכים ואין להם קצה והם לא מכירים את המעצור הלשוני והם תמיד מבטאים כל כך הרבה מעבר להברות הספורות שמכילות אותם והם נמתחים כמו מסטיק ורוד ואני מרגיש אותם כל כך חזק ואת התחושה שהם נותנים לי כמו כניעה לא מוסברת להלך רוח כמו הוויה שבה אני מקבל את…

0

היתה לי רשימה אבל איבדתי אותה

נכתב על ידי תחת תיעוד

פתאום רציתי לכתוב אבל אני לא יודע מאיפה להתחיל. הייתי פעם אחר, אני זוכר, הייתי יכול להתיישב והמילים היו נשטפות ממני. זה הורג אותי שזה כבר לא ככה, שאני פשוט לא מסוגל. לא מסוגל למצוא את המילים.

0

להתחיל את היום עם לאקאן זה לא פשוט

נכתב על ידי תחת מחשבות/הגות

הוא מדבר על על השפעת המילים. זה כל פעם תופש אותי מחדש, האופן בו המילים בנויות ומבנות. יש בזה משהו מהפנט, הידיעה שמהות המילה יכולה להשתנות בהינף יד ובמצמוץ מבט. הרי כשמילה נאמרת הלוך ושוב היא נטמעת בגוף האורגני האנושי הזה, היא מתקבעת בו כמו סד לשבר בזרוע שנשאר נוכח למרות התאחות העצם, ובסופו של דבר גם מגביל את התנועה האנושית לנוכח הימצאותו הקבועה, מנוון את תנועת המרפק. הזרוע נשארת קיימת וכך גם מהותה. כשאנחנו מגלים אותה מחדש אנו נחשפים לאמת שהייתה קיימת תמיד אך רק עכשיו נסובה לדעתנו, מין…

1

מאיפה באות המילים

נכתב על ידי תחת קצת שירה

מאיפה באות המילים מהרצון מהעצבות מהתוגה ואולי משלושתם ביחד התוגה רוצה להשתחרר מהעצבות או שלהפך הרצון שלי לגעת בה מרחוק לשלוח יד כמו נחש מתפתל ללטף לחבק להגיד לה הנה אני פה בשבילך תירגעי זה בסדר הייתה פעם שהיא נצמדה אלי חזק חיבקה אותי בשירותים של בית חולים אמרה לי אל תעזוב אותי תבטיח שלא תעזוב אותי הסכמתי בשתיקה והמשכתי לחבק העצבות הזו לפעמים היא מכישה כמו נחש שולחת שיניים ארסיות משתקות מנוונות אותי לכל היום יום יפה עכשיו בחוץ מעט אנשים הולכים בעמק רפאים מסעדות כמעט ריקות אוטובוסים לא…

2

יצוג מידע דיגיטלי

נכתב על ידי תחת מחשבות/הגות, תיעוד

לפעמים אני חושב שהייתי רוצה להיות אחר. לחשוב מהר, להחליט בנחישות, לפעול בחוזקה. אני לא מסוגל להיות ככה, יותר מדי מחשבות מערפלות אותי. אולי לא טוב לומר ככה, "יותר מדי מחשבות מערפלות אותי", אולי צריך להתנסח אחרת, אחרי הכל, אנחנו מי שאנחנו בעקבות המילים שלנו, ואם היה לי פועל לשם העצם הזה, מילים, הייתי אומר, אני מי שאני בגלל שאני מממל את עצמי באופן מסוים, בנוסח שיחודי רק לי, כמו המילים, שהמשמעות שיש להן כלפי היא משמעות שהיא שלי בלבד. ובכל זאת, הייתי רוצה להיות אחר, תקיף, זריז, אבל במקום…

1

כנגד ארבעה בנים דיברה התורה

נכתב על ידי תחת מחשבות/הגות, תיעוד

חכם. אני מוצא עצמי מרבה להתעסק במילים. לא מדובר במילים ספציפיות כמו אריה או שולחן אלא במשמעות הנרחבת שלהן, בהוויה האישית של המילים בתוך המרחב שבו אני חי. זה מתחיל בהטלת ספק במילים עצמן, זה עובר לשאלות לגבי פשרן ונכונותן וזה מסתיים בפירוק התשתית המרכיבה אותן. ככל שאני ממשיך לנתח את המילים ככה הן ממשיכות לאבד מעצמן. הנה, התפישה הזו שיש לי לגבי האדם, מי אמר שהיא נכונה? הרי התפישה הזו עצמה מורכבת ממילים, היא משפטים שזורים האחד בשני שיצרו בי הלך דעת מסוים, אבל אם המילים עצמן מתפרקות מנשקן…

2