ארכיון תג: היא

לפריס אף פעם אין סוף

פורסם בתאריך 23 ביולי 2010 מאת יהונתן

בלילה, בחוף הבונים, אחרי שאתה יוצא מהטבילה הקצרה במים, זו שבה אתה נכנס אליהם ערום ועריה, משאיר את בגד הים על קו החוף, לא יכול לראות את הצבע הכחול של המים אלא רק להתעטף בחשיכה המחבקת מכל הכיוונים ובמשיכה הבלתי … לקרוא את ההמשך ←

קטגוריות: סיפורים, תיעוד | תגים: , | להגיב

סימנים של מים

פורסם בתאריך 22 ביוני 2010 מאת יהונתן

אני יוצא מהים ורואה אותה יושבת מתחת לסככת העץ, נשענת על אחד העמודים, ליד התיק שלי. רק אתה יכול לקרוא המינגווי בחוף הים, והיא מצביעה על הספר ששוכב על הלונגי. אני מתקרב ומנשק אותה והיא הודפת אותי, צוחקת, אתה תרטיב … לקרוא את ההמשך ←

קטגוריות: סיפורים, קצת שירה | תגים: , , , | להגיב

שלוש מחשבות בשלושה רגעים

פורסם בתאריך 16 ביוני 2010 מאת יהונתן

לא ברור לי מה הטעם בצביעת בניינים אם גם ככה אחרי מעט מאוד זמן הם מתכסים בפיח המחניק והמוכר הזה של מכוניות ואוטובוסים. הרי אין הרבה דברים שהסוף שלהם ידוע מראש, ואיכשהו נדמה לי שבגלל זה אנחנו מתעקשים על ביצוע … לקרוא את ההמשך ←

קטגוריות: מחשבות/הגות | תגים: , | להגיב

בהתחלה היו שמיים כחולים

פורסם בתאריך 23 בינואר 2010 מאת יהונתן

בהתחלה היו שמיים כחולים, נקיים מעננים ומסמאי עיניים, שבקו האופק נחתכו על ידי מצוקים חדים והרים צהבהבים מאובקים. הרים שמקיפים מכל עבר, את המכתש הזקן והגדול ואת כביש הזפת השחור שנסלל אליו, נמתח ממנו ואליו כמו עורק נחושת שחלודה מכרסמת … לקרוא את ההמשך ←

קטגוריות: סיפורים | תגים: | להגיב