בלוף הספר או: תרגיל במחשבה מרקסיסטית למתחילים
חברי היקר רון אוהב להעמיד את הדברים על דיוקם ובכלל גם אותי. אור לכך ובהתאם לזאת הוא שלח לי שתי הערות חשובות ונכונות שמתייחסות לפוסט הקודם. אני מרגיש שחשוב יהיה להתייחס להן משום שהתייחסות זו תוביל להעמקת הנקודות שכתבתי.
שבוע הספר.
בפוסט הקודם אמרתי:
"למה לא להקים ירידים מאורגנים בכרמיאל, עכו, טבריה, נתיבות ואופקים אלא להסתפק בתל אביב, כפר סבא, נתניה, הרצליה וראשון לציון?"
אז הנה, רון שלח לי את הקישור הזה שמציג את רשימת היישובים הנוספים בהם מתקיים שבוע הספר. אומנם כרמיאל, עכו, טבריה ואופקים לא מופיעות בה (נתיבות כן מופיעה) אבל אין ספק שיש יצוג מרשים לפריפריה, ובספירה ראשונית אפילו מניתי כ-44 יישובים!! (גיב או טייק ישוב אחד או שניים, אני אחרי יום עבודה ארוך ומתיש). אז נכון, לכאורה הצדק עם רון, אבל המעניין הוא שאם נסתכל הלאה, נראה שבכ-34 מהישובים שבוע הספר מצטמק ליום אחד או ליומיים (אין ספק שיש פה פרשנות חדשה למילה 'שבוע').
נקודת מבט רציונאלית תגיד שאין טעם בקיום שבוע הספר במקומות הקטנים הללו. הוצאות הספרים בישראל יבזבזו יותר כסף מאשר ירוויחו שכן צריך להקים דוכנים בכל המקומות שכוחי האל האלו, להוביל את הספרים למקומות האלו שאף אחד לא שמע עליהם, ורחמנא ליצלן, אפילו להעסיק מוכרנים שגרים בקרבת המקומות האלו – וכל זה בשביל בשביל מה? הרי מחיר הקמת מערך מכירות שכזה הוא הרבה יותר גדול מהפוטנציאל המסחרי הגלום בפריפריה. אז למה לטרוח אם אפשר לעשות איזו קומבינה ולדחוס את הכל ביום אחד וככה להגיד שהנה, כל הארץ מרוויחה משבוע הספר?
בתזמון מעורר תמיהה פורסם אתמול ב-Ynet טור של ירון סדן, מנכ"ל הוצאת עם עובד, שטוען כי המבצעים הנהוגים בסטימצקי/צומת ספרים פוגעים בתרבות הספר הישראלית. יתרה מכך, בסוף הטור סדן ממשיך ואומר כי:
"ספר הוא נשא של התרבות, ובתור שכזה הוא בראש ובראשונה נכס תרבותי ורק לאחר מכן נכס כלכלי. אם ננהג בו כך נחיה בעולם טוב יותר."
אני מבין את סדן לגמרי, כל ההוזלות האלו פוגעים לו בכיס, סדן הוא לא איש צדקה, הוא רוצה להרוויח ובגלל ה'ספרים בקילו' הוא לא מרוויח כפי שהיה רוצה להרוויח (לא צריך לחשוש, סדן לא עני, הרי המבצעים האלו לא היו מתקיימים אלמלא הוא היה רואה מהם כסף), אבל תוך כדי כך הוא חוטא ומקדש את הספר רק למי שיכול להרשות עצמו בעוד שדווקא בגלל שהספר הוא נשא של התרבות ראוי שידי כולם יוכלו לאחוז בו. אז נכון, אי אפשר להכריח את כולם להיות חלק מהתרבות הזו אבל כן אפשר וצריך לתת להם את ההזדמנות לבחור בתרבות הזו שחלק ממרכיביה הם בולגאקוב, המינגווי, גרוסמן, בראון ואורן.
בסופו של דבר העניין הוא פשוט, התרבות לא צריכה להיות נחלתם של העשירים ולא צריכה להיות מחוץ לטווח של אלו שידם אינה משגת. תרבות היא לא רק מילה יפה שאיתה אפשר להצטעצע אלא גם מרחב תודעתי שראוי יהיה שלכולם תהיה את הבחירה האם להשתמש בה או לאו. סדן ושבוע הספר עושים בדיוק את ההפך, הם מצמצמים את את יכולת האדם שבפריפריה להשתלב במרחב התודעתי התרבותי הזה ולקחת בו חלק פעיל רק בגלל שהאדם הזה לא שווה להם מבחינה כלכלית. פה זה נגמר, ובשביל הילד באופקים זה לא נגמר כי בעצם זה אף פעם לא התחיל.
ההערה השנייה שרון שלח לי נוגעת לאולמרט, אבל נגמר לי הכוח וזה יחכה לפעם הבאה. במקום אולמרט אני אסתפק בתמונה מוצלחת שמצאתי במקרה ביום שבת שעונה לשם "Pyramid of Capitalist System":
בעיר שאני חי בה במרכז הארץ, שבוע הספר נמשך שבועיים (אין ספק שיש פה עוד פרשנות חדשה למילה 'שבוע').
הנה אני מגיב גם כאן
משה
יהו,
הערה קטנה בשולי הדיון שלכם:
"שבוע הספר" הוא מותג שיש לו זכויות יוצרים ורשויות שמשתמשות בו משלמות כסף רב.
לא כולם רוצים או יכולים לשלם זאת ולכן יש אירועי "שבוע הספר" רבים במקומות שונים, אך בכותרות שונות. ברעננה לדוגמה קוראים לזה "רעננה עיר קוראת":
http://www.raanana.muni.il/NR/exeres/2F52EF2D-EFB5-4C7A-A1EE-42035F4ED34C,frameless.htm
אור,
העבודה כי "שבוע הספר" הפך למותג שיש לשלם כסף רב על מנת להשתמש בו ממחיש בדיוק את הטענה שלי. אני חושב שנעשה פה עוול לרעיון המקורי של שבוע הספר ואני לא חושב שהמייסדים של שבוע הספר התכוונו שזה מה שיצא ממנו. לקחת משהו שנועד להיות לרווחת ולטובת כלל החברה ולהפוך אותו למוצר כלכלי? לא יודע, לי זה נשמע מאוד מאוד צורם.
תודה על הקישור שנתת לגבי רעננה. התוכנית פנטסטית ומעניין יהיה לשמוע האם באמת הייתה שותפות מוצלחת עם הילדים. אפרופו, רעננה זה מעמד צווארון לבן ++ ולכן אני מניח שהיא לא נתקלה בקשיים למימון ההפנינג המוצלח הזה. השאלה היא האם זה נכון גם לפריפריה שבה העיריות והרשויות המקומיות לא יכולות להקים כזה אירוע ולכן תלויות בחסדי שבוע הספר.
"לקחת משהו שנועד להיות לרווחת ולטובת כלל החברה ולהפוך אותו למוצר כלכלי".
מה נועד? מי נועד? מי הועיד?
למכור ספרים ב-10 שקלים זה רעיון יפה ומבורך,
אבל על חשבון מי?
ממי אתה מצפה שימחול על כספו ויסבסד מכירת ספרים?
האם כל "נשא תרבות" צריך לממן ולסבסד?
לא רק בולגאקוב והמינגווי וגרוסמן. וגם לא רק בראון ואורן.
גם דיסקים של מוזיקה הם חלק מתרבות, ולא רק את הדיסק צריך – גם נגן מוזיקה הוא הכרחי כדי שתהיה לילד מאופקים להיות חלק מאותה תרבות.
גם הטלוויזיה היא חלק מהתרבות, והקולנוע, והתיאטרון. והאינטרנט? ומשחקי המחשב? ותרבות שלמה שמתפתחת סביב טלפונים סלולריים, עם רינגטונים וכו'.
אני לכשעצמי הייתי שמח לו הייתה קמה הוצאת הספרים הלאומית, על חשבון כספי המיסים שלי ושלך, מדפיסה ספרים ומוכרת במחיר סמלי.
שתי בעיות היו מתעוררות אז: הצדקנים ישאלו למה להעביר כסף ללוקסוס ספרותי במקום לסל התרופות; ומי יקבע אילו ספרים יזכו להפצה נרחבת וזולה ואילו ספרים ימכרו במחיר מלא וכבד (הצדקנים יתמהו – מי שלוקח שוחד במעטפות מזומנים כאחרון העלובים, הוא שיחליט להפיץ את משנתם של חבריו המדושנים על חשבון כספי הפועלים יגעי הכפיים?).
כאן זה מתחיל וכאן זה נגמר: מי קובע מה זה תרבות, ואיזה תרבות ראוי שתופץ.
ומי משלם, כמובן
לא צריך להוציא את דברי מהקשרם.
אולי זה לא מובהר דיו בפוסט ושווה לומר את זה שוב – אני מדבר על שבוע הספר באופן מוגדר ולא על מה שקורה כל השנה ברשתות הספרים. אין לי עניין פה עם עם הטלוויזיה והמוסיקה (אם כי מבחינת מוסיקה קיימים הפסטיבלים בפריפריה עם טובי האמנים שהכניסה אליהם עולה שקל אחד).
שבוע הספר לא מקיים את יעודו (וזה מה ששאלת) – "ודבר זה בא להזכירנו 'יום הספר העברי'. הוא בא לעורר את הנרפים והנחשלים, הנוטים לעמוד בחצי הדרך, שלא יגררו אחרי ההרגל המרושל ולא יקיימו את גלות הלשון ובבל-הלשונות במולדת. הוא בא להזכירנו את חובתנו לספר העברי החדש, יוצרה ויצירה של האישיות הלאומית המחודשת". אז בסדר, אפשר להתווכח על התשתית הלאומית שעומדת בבסיסו אבל אי אפשר להתחמק מהעובדה שיש פה רעיון חברתי מובהק שלא תקף לזמן הנוכחי.
אגב, לא צריך למכור ספר בעשרה שקלים. אני, אם יום אחד אוציא לאור ספר, לא ארצה שהוא ימכר בעשרה שקלים. הייתי רוצה לחשוב שהעבודה שלי שווה קצת יותר מזה.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=721030
הנה עוד הצעה יפה:
http://onethatknows.com/?p=250
הסופרים, אגב, נפגעים קשות מכל מבצעי ההוזלות, כי בדרך כלל החוזים הדרקוניים שעליהם הם חתומים מונעים מהם תמלוגים (או מקטינים אותם מאוד) על ספרים במבצע.