מ.א. 7103372
אתמול ישבנו עם מייק בפאב בסנדרלנד. קירות מעץ, טלוויזיה שמקרינה חדשות כדורגל וכסאות גבוהים. מייק אמר שהוא אנטי-ציוני, שהוא מתנגד לכיבוש הישראלי בשטחים. חשבתי לעצמי איך קרה שציונות הפכה למילה נרדפת לכיבוש, כאילו שהכיבוש, זה הדבר היחידי שמייצג אותה. שעתיים לאחר מכן, כבר ישבנו במקום אחר, מחכים להמבורגר. סיפרתי למייק שישראל היא המדינה היחידה שבה הדת מגדירה את הלאום, שעל תעודת הזהות שלי, בשדה הלאום, לא כתוב ישראלי אלא יהודי. אחר כך המשכתי ואמרתי לו שכשואלים אותי מה אני מבין השניים, אני אומר שאני ישראלי, שהיהדות מרכיבה חלק מהזהות הלאומית שלי, אבל היא לא כולה. הלאומיות שלי היא רק יום כיפור וברית מילה אלא גם המשחקים של מכבי ביום חמישי וחוף מציצים אחרי יום עבודה.
אני לא סגור על הקשר בין השתיים, בין האמירה של מייק לבין הישראליות שלי, אבל אני לא יכול שלא לחשוב שהחודש הזה בעזה הוא משהו שאני דוחה בישראליות שלי, אם זה בכלל אפשרי. אני לא עזה ולא הגדה המערבית, אבל הם, במידה רבה, מכתיבים את מי שאני.
פלה הכובש.
כשמישהו אומר שהוא גם אנטי-ציוני וגם מתנגד לכיבוש, שווה לוודא אם אתם מדברים על אותו כיבוש.
אבל בכל מקרה, השליטה הישראלית ביהודה ושומרון / הגדה המערבית היא בהחלט מרכיב מרכזי בישראל, בישראליות וגם בציונות כפי שהיא מיושמת כיום.
ואם בתעודת הזהות שלך כתוב שאתה יהודי, כנראה שהיא מאוד ישנה.
מאד משעשע אותי לשמוע על בריטים (זה לא אלה מהמנדט הבריטי? הלו?) שמתנגדים לכיבוש :-)))
בתעודות זהות חדשות כבר אין לאום. מי אנחנו באמת?
רון – לא היה לי מושג. את תעודת הזהות שהנפקתי בתיכון איבדתי לפני שנתיים ומאז לא טרחתי להוציא אחת חדשה.
אין לי מושג.
אנשי העולם הגדול.