היום בבוקר בעבודה הקשבתי לשיר הזה דרך האוזניות ופתאום נזכרתי איך הייתי מאזין לו כשהייתי בכיתה י"א. הייתי שורף אחרי צהריים שלמים בלשכב על המיטה ליד המערכת ב-200$ שקניתי בדיוטי פרי בקיץ שבו נסעתי לפריז. היה לה מגש מתחלף של שלושה דיסקים ובדרך כלל היו עליה דיסקים קבועים שאחת לזמן מה הייתי מחליף אחד מהם.
היה לי חלום שאני באמפיתיאטרון בכרמיאל ופתאום מתחילה התקפת פצצות. אפשר היה לראות אותן בשמיים, גדולות ושמנות כמו פצצות האטום שהטילו על היפנים.
אתמול בלילה, לפני שנרדמתי, נזכרתי איך כשהייתי ילד היו פעמיים בשנה בהן העיר הייתה משתתקת. כולם היו מתנקזים לאמפיתיאטרון ואפשר היה לראות נחילי אנשים יורדים ברחוב מורד הגיא, אנשים שמגיעים מהאזור של הפארק וכאלו שבאים מהצד המזרחי, מרחוב צה"ל ורחוב הגליל, עוברים בדרכם את בית הספר התיכון בו למדתי.
גיאוגרפיה. זה נראה כאילו יש אלף ואחת דרכים להגיע לירמיהו, בין אם זה מבן יהודה או אוסישקין ובין אם זה מדיזנגוף או רוקח, וגם אליהן, אפשר להגיע מאלף ואחת דרכים אחרות.
