אני רע בלכתוב עד כמה המצב גרוע. זה לא שאין לי מה להגיד אלא שיש כאלו שיודעים לעשות את זה הרבה יותר טוב ממני. הם, בניגוד אלי, מצליחים להסביר בדרך מאוד עניינית ומדויקת מה הבעיה, יודעים לאבחן את מושא הביקורת ולנסח אותו מעורר קנאה. אין פה עניין של בטחון עצמי נמוך אלא של הכרה בעובדה קיימת, אז בסדר, את העבודה בשדה הביקורת החברתית אני משאיר לטובים ממני, כנראה שככה זה צריך להיות.
בחנויות כבר לא מוכרים גראס, רק חשיש. פעם, כשהיינו ילדים, היה רק גראס. היינו יושבים בחדר, על המיטה, על הרצפה. על הכורסא שבפינה תמיד היה תור לא-מודע אבל יחד עם זאת ברור מאליו – יאיר הלך לשירותים ויניב היה תופס לו המקום, יניב הולך לשכב על המיטה ודני היה משתרע עליה. אני תמיד ישבתי על הרצפה, בפינה, נהנה להסתכל עליהם. פעם אפילו מישהי צילמה אותנו. התמונה הזו נמצאת אצלי איפשהו במגירות. יחד עם שאר התמונות. מעלות אבק. כשהקיץ היה מגיע היינו עולים לגג. יאיר השיג לי מזרון עם קפיצים, אני…
אנחנו לא בורגנים. זה נכון, הרבה זמן חשבתי שזה מה שאנחנו, בורגנים, אבל אנחנו לא. בכלל, מה זאת "בורגנות"? לפוקו יש ספר – 'תולדות השגעון בעידן התבונה' – אני לא חובב גדול של פוקו אבל הוא עושה שם בחינה מעניינת, הוא מראה איך תפישת השיגעון השתנתה במהלך השנים. איך פעם המשוגע נתפש כעילוי ואילו עכשיו הוא מוקצה. המשמעות של השינוי הזה מעניינת והיא ממחישה יפה את הטענה הלשונית של דה-סוסייר. היא מראה כי המילה מורכבת משני חלקים – המסמן, שזה הצליל של המילה, והמסומן, שזו המשמעות של המילה, הרעיון שעומד…
חברי היקר רון אוהב להעמיד את הדברים על דיוקם ובכלל גם אותי. אור לכך ובהתאם לזאת הוא שלח לי שתי הערות חשובות ונכונות שמתייחסות לפוסט הקודם. אני מרגיש שחשוב יהיה להתייחס להן משום שהתייחסות זו תוביל להעמקת הנקודות שכתבתי. שבוע הספר. בפוסט הקודם אמרתי: "למה לא להקים ירידים מאורגנים בכרמיאל, עכו, טבריה, נתיבות ואופקים אלא להסתפק בתל אביב, כפר סבא, נתניה, הרצליה וראשון לציון?" אז הנה, רון שלח לי את הקישור הזה שמציג את רשימת היישובים הנוספים בהם מתקיים שבוע הספר. אומנם כרמיאל, עכו, טבריה ואופקים לא מופיעות בה (נתיבות…
אולמרט. איך אפשר לקחת כסף במעטפות ולחשוב שלעולם לא תתפס? לתת לאחרים לגהץ את האשראי שלהם על חשבונך ולחשוב שזה בסדר? מעבר לטמטום שבדבר יש בזה משהו מאוד מרגיז כי המשמעות של המעשים הללו ברורה – זה להניח שהציבור מטומטם ולא שווה יושר מינימלי. אותי זה מעליב. כשבבית ראש הממשלה יושב אדם עם עיניים זחוחות שנותן לחבר שלו להחביא עבורו דולרים בכספת – אותי זה מעליב כי חושבים שאני מטומטם. כשביום שבו עולה החשד שאורי מסר החביא בשביל ראש הממשלה דולרים בכספת פתאום נשמעות ידיעות על משא ומתן עם סוריה…
