class="rtl archive tag tag-13">

והוא פשט את זרועותיו לרווחה

אמצע ינואר

נכתב על ידי תחת סיפורים, תיעוד

היה לי חלום שאני באמפיתיאטרון בכרמיאל ופתאום מתחילה התקפת פצצות. אפשר היה לראות אותן בשמיים, גדולות ושמנות כמו פצצות האטום שהטילו על היפנים.

המסע אל קצה הלילה

נכתב על ידי תחת תיעוד

מתישהו לקראת גיל 30 אתה מבין שהזמן עושה את שלו. שהגוף שלך הוא כבר לא פצצת עיכול כפי שהיה לפני עשר שנים, ושעכשיו לכל דבר שאתה אוכל יש מחיר.

מיכאל

נכתב על ידי תחת סיפורים

את מיכאל אני מכיר מהילדות. בקיץ, כשהקייטנה נגמרה וכבר לא היה שום דבר אחר שאיתו אפשר היה להפיג את השעמום, אימא שלי הייתה לוקחת אותי איתה לעבודה. מתחת למשרדים, בכניסה לחדר האוכל, הייתי פוגש את שאר הילדים.

גם שתיקה זה משהו

נכתב על ידי תחת מחשבות/הגות

לפעמים אתה יכול ללכת ברחוב ולהתנתק מעצמך ולהסתכל על הכול כאילו אין לו בך שום נגיעה. לחשוב שהנוכחות שלך בו היא מקרית, לאבד את תחושת ההכרה כלפי האנשים שהולכים ונמצאים לידך ללא הרף, לשכוח את הנוכחות היומיומית שלהם, אותה נוכחות שהיא תמיד איתך גם אם אתה לא מודע לה, כי גם כשאתה שורך את שרוכי הנעליים לפני צאתך, אז גם הם, נעשו על ידי מישהו.

כרמיאל

נכתב על ידי תחת סיפורים, תיעוד

אתמול בלילה, לפני שנרדמתי, נזכרתי איך כשהייתי ילד היו פעמיים בשנה בהן העיר הייתה משתתקת. כולם היו מתנקזים לאמפיתיאטרון ואפשר היה לראות נחילי אנשים יורדים ברחוב מורד הגיא, אנשים שמגיעים מהאזור של הפארק וכאלו שבאים מהצד המזרחי, מרחוב צה"ל ורחוב הגליל, עוברים בדרכם את בית הספר התיכון בו למדתי.

6

מי אני ומה אני אחרי שיוד’קה הלך

נכתב על ידי תחת מחשבות/הגות, תיעוד

ופתאום רציתי לדבר ולא היה לי עם מי. וזה לא שהיו אלף ואחת אפשרויות שאף אחת מהן לא נראתה לי כמו שמלכתחילה לא היו אפשרויות. וזה בעצם הכי גרוע שיכול להיות, כי אם הבנאדם מרגיש שאין לו אפשרויות אז בעצם אין לו שומדבר שהוא יכול לעשות בנדון.

1

אוגוסט 2009

נכתב על ידי תחת מחשבות/הגות, תיעוד

מה עושים עם כל החפצים של הבן-אדם, אחרי שהוא מת? מה עושים עם הספרים שלו, אלו שעומדים כמו חיילים על מדפי העץ בחדר העבודה, ממתינים לאצבע המורה שתשלוף אותם ממקומם ולעין החומה שתקרא את מילותיהם. מה עושים עם יומן הפגישות שנותר פתוח על השולחן, השני והשלישי לחודש עמוסי פגישות והתנשמויות, הרביעי לחודש וכל שאחריו מתאדים לכדי עמודות לבנות, ריקות ויתומות.

כלכלת שוק

נכתב על ידי תחת תיעוד

בחנויות כבר לא מוכרים גראס, רק חשיש. פעם, כשהיינו ילדים, היה רק גראס. היינו יושבים בחדר, על המיטה, על הרצפה. על הכורסא שבפינה תמיד היה תור לא-מודע אבל יחד עם זאת ברור מאליו – יאיר הלך לשירותים ויניב היה תופס לו המקום, יניב הולך לשכב על המיטה ודני היה משתרע עליה. אני תמיד ישבתי על הרצפה, בפינה, נהנה להסתכל עליהם. פעם אפילו מישהי צילמה אותנו. התמונה הזו נמצאת אצלי איפשהו במגירות. יחד עם שאר התמונות. מעלות אבק. כשהקיץ היה מגיע היינו עולים לגג. יאיר השיג לי מזרון עם קפיצים, אני…

1

סיכום שנה בשישים שניות

נכתב על ידי תחת תיעוד

ביום חמישי היתה ישיבת צוות בעבודה. פיליפ, מנהל היחידה והאדם שאלמלא הוא הבלוג הזה קרוב לוודאי שלא היה קיים, שאל כל אחד מה הוא מאחל לשנה החדשה. אני אמרתי שהייתי רוצה שהשנה החדשה תמשיך בעקבות השנה שנגמרה. זה הכל. זה באמת ככה, השנה האחרונה היתה טובה מאוד, למדתי ועבדתי וקראתי והקשבתי למוזיקה טובה וצילמתי ובישלתי ובכלל, היה כיף. הלכתי לשתות בירה עם חבר לא מזמן, הוא אמר שאני נהנתן, הדוניסט, ואני אמרתי לו שאני פשוט משתדל לקחת את החיים בפרופורציה, לומר תודה על מה שיש. אני חושב שבסופו של דבר…

5