class="rtl archive tag tag-11">

והוא פשט את זרועותיו לרווחה

זה הכל מלחמה בתוך מלחמה בתוך מלחמה

נכתב על ידי תחת סיפורים, תיעוד

זה לא היה אמור להיות ככה. הייתי אמור לכתוב על מעבר הדירה, על איך עזבנו את אלנבי לטובת המעבר לפריפריה, גבעתיים. איך אירגזנו את כל הדירה ביומיים, ואיך הדירה הקטנה הזו שגרנו בה שלוש שנים נראתה כל כך רחבת ידיים לאחר שהתרוקנה כליל. איך פתאום יש לנו מטבח גדול עם המון ארונות. וזרם חזק באמבטיה. ומדיח כלים. וחדר גדול ויפה עם נוף לים, חדר שממתין ליורש העצר שיגיע עוד חודש. אבל חמישה ימים לאחר שעברנו קיבלתי צו שמונה והכל השתנה. איך אומרים, האדם מתכנן תכניות ואלוהים צוחק.

עמוד ענן

נכתב על ידי תחת מחשבות/הגות, סיפורים, תיעוד

ישנו המרחב האישי והמרחב הגופני ומרחב ההתקפה וכל שאר המרחבים שמתפשטים לכיוונינו. ישנו מרחב אפשרויות, מרחב מוגן ומרחב פעולה, ובכל נקודה על ציר הזמן אנחנו תמיד נמצאים בכל המרחבים האפשריים. וישנו גם מרחב גופני, מרחב פתוח בריבוע, וכל והמרחבים העצומים האלו שנמצאים בתוכנו בדיוק כפי שאנו נוכחים בהם.

מילואים

נכתב על ידי תחת סיפורים, תיעוד

עיר. מהחלון הגדול שבדירה שלי אפשר לראות את המטוסים שמגיחים מהים לקראת נתב"ג. אפשר לראות אותם מנמיכים טוס כמאיימים להתרסק על גגות הבניינים של תל אביב, ובלילה, האורות על הכנפיים שלהם מנצנצים כמו כוכבים שהגיעו לכאן במקרה, נכנעים בעל כורחם לכוח המשיכה של כדור הארץ, ודואים מטה מעל לכל האנשים שישנים בדירותיהם, במיטותיהם. וברגעים כאלו העיר נראית לי אינסופית.

עזה אהובתי

נכתב על ידי תחת עזה 2009

"…כי אלוהים סיפר בספר איך ברא את הארץ, איך עשה אותה וראה אותה כי טובה היא, ואחר כך עשה את האדם. את הארץ עשה תחילה, והושיב בה יצורים אילמים, ואחר ברא את האדם להיות לו משגיח על הארץ ולהיות ריבון על הארץ ועל בעלי החיים, שעליה בשמו, ולא כדי לקנות לעצמו ולצאצאיו חזקה מקודשת בצמיתות, דור אחר דור, על מלבניה וריבועיה של הארץ, אלא כדי לקיים את הארץ בשותפותה ובשלמותה באלמוניות הקיבוצית של האחווה, ולא ביקשה לו אלוהים בשכרו אלא רחמים וענווה וסובלנות ועמידה בסבל ואת זיעת אפיו בלחם."                                …

1

מחסום ארז

נכתב על ידי תחת עזה 2009

בסופו של דבר אנחנו מתמקמים ליד מחסום ארז. זה כמו המיקום הכי טוב שהקופאית בסינמה סיטי יכולה לתת לך, דבירי אומר כשהוא יורד מהרכב, לא קרוב מדי למסך ולא רחוק ממנו, זה הכסא האמצעי בשורה האמצעית, הכי טוב שיכול להיות. ליאוניד מוריד את התיקים מהרכב, זורק אותם בפינה ומתחיל לפרוס את התק"ש, להרים אנטנות, למתוח רשתות הסוואה, לפתוח מכשירי קשר ולחבר מצפינים. אני עושה סיבוב במוצב, נושם אוויר, והולך לעזור לליאוניד. בלילה אנחנו מתעוררים בבהלה, אני רואה את ליאוניד מזדקף מתוך השק"ש, אנחנו שומעים את רעש שיגור הפצמ"ר שתמיד מלווה…

0

כשהתותחים רועמים המוזות שותקות

נכתב על ידי תחת עזה 2009

מבעד לחלונות הרכב אפשר לראות שדות מוריקים ונוצצים מטל. דבירי ישן במושב האחורי, ראשו מונח על תרמיל גדול ואדום. עיניים עצומות. זיו שואל איך היה באפריקה, ואני לא יודע איך לענות. אני מספר על השבועיים לאחר תום העונה הגשומה, על הגבעות הירוקות, ירוק כזה שלא ראיתי אף פעם, חזק, בוהק, אני מספר לו על האגם הכחול, איך התרחצתי בו וצללתי לתוכו כשלפתע גשם התחיל לרדת, אני מספר לו על הבירה ששתיתי עם ג'ורג', איך הוא בלע בצימאון כל תיאור על ירושלים, כאילו לא מסוגל להגיע לרוויה. הלילה קר. אני קובר…

1

שמש שקרנית אחרי גשם

נכתב על ידי תחת עזה 2009

בוקר. עשר וחצי. דיזנגוף-ירמיהו. אני אוכל ארוחת בוקר. שמש שקרנית. הרחוב מלא אור אבל עדיין קצת קריר. אני מתקשר לזיו, מתי אתה יוצא, אני לוקח את גדי באחד, הוא משיב, מדרך הטייסים. אני מנתק. אני מסתכל על הצלחת, ביצה עלומה, סלט, יוגורט ולבנה, חתיכת לחם תקועה בגרון. מסמן עם האצבעות למלצרית, חשבון, בואי תעשי את החשבון, 73 קילומטרים, נסיעה של שעה ושלוש דקות, אתמול היה שם בוץ, מה יהיה עכשיו, זו נסיעה קצרה, אני יודע, ובכל זאת, תגידי לי את, איזה ספר לקחת עכשיו, את 'העבד' כבר סיימתי והחזרתי למדף,…

2

גשם

נכתב על ידי תחת עזה 2009

אני שוכב בתק"ש עם הראש על הקיטבג. דבירי מגיח מהחושך, אומר, תקרא לכולם, אבל כולם כבר פה, אין מקום אחר ללכת. אני מתיישב, מפהק, אלחנדרו מגיח מאחוריו, ליאוניד יושב בצד, קוסטה מנקה את המשקפיים עם הגופייה הלבנה שמתחת למדים. דבירי אומר, זה הולך לקחת זמן, כל העסק הזה, תתחילו לארגן לעצמם סבב יציאות לשבועיים הקרובים, לא אכפת לי מי הולך ומתי, אבל תמיד צריכים להיות פה שניים ואלחנדרו משתחרר ביום חמישי. אה, ויש לכם חצי שעה לתת לי רשימה. אלחנדרו משתחרר מחרתיים, קוסטה רוצה להיות בבית בשבת, ליאוניד רוצה לשתות…

0

ג'ון לוק – על מצב המלחמה

נכתב על ידי תחת מחשבות/הגות

אני ממשיך את הדיון שהתחיל בפוסט הזה.  פרק ג' – על מצב המלחמה לוק אומר שאומנם צריך לשמור על החיים באשר הם, אבל לפעמים אי אפשר לשמור על כל העולם ולכן צריך להעדיף ולשמור את חיי החף מפשע. אדם אחד רשאי להרוג אדם אחר המסכן אותו משום שאיש שכזה לא נשמע לתבונה המשותפת לכולם ואין לו חוק אחר למעט חוק האלימות והכוח. מבחינה זו הרי שהשכל האנושי הוא זה שמורה את האדם לראות את האדם האחר כאויב המנסה לגזול ממנו את חירותו. אור לכך, זהו מעשה חוקי להרוג גנב. הגנב…

0

ג’ון לוק – על המצב המדיני

נכתב על ידי תחת מחשבות/הגות

בפוסט הזה אמרתי: "אני צריך לחזור לטקסטים שעיצבו אותי ואת האמונה שבי ולחקור אותם מחדש מנקודת מבט ביקורתית – לקרוא שוב את ג’ון לוק ואת ז’אן ז’אק רוסו ולשאול מדוע הם כתבו את מה שכתבו, או יתרה מכך, מדוע האמינו במה שכתבו. רק לאחר שאבין את אמונתם במילים אוכל גם לפרש את המילים בקונטקסט הנכון שבהם הם נכתבו ואז לראות האם הם באמת מתאימים לי, או במילים אחרות, האם הם באמת משקפים את מה שאני חושב." זה מה שעשיתי. התחלתי לקרוא את "על הממשל המדיני" של ג'ון לוק. "על הממשל…

0