"- להתראות, אמר היינס, בפנותו אל סטיבן העולה בשביל, מחייך לגילויי הפראות האירית.
קרן של פר, פרסה של סוס, חיוך של סאכסוני."
"- להתראות, אמר היינס, בפנותו אל סטיבן העולה בשביל, מחייך לגילויי הפראות האירית.
קרן של פר, פרסה של סוס, חיוך של סאכסוני."
מודה ומתוודא, אני אדם של קלאסיקות. מעניין אותי לקרוא ספר שנכתב לפני מלא זמן ולהבין מה בעצם עושה אותו לקלאסיקה. האסימון התחיל לרדת אחרי שקראתי את ‘האחים קרמאזוב’ של דוסטייבסקי (בתרגום המופלא של נילי מירסקי) והוא נפל באופן סופי אחרי שסיימתי לקרוא את ‘בין שתי ערים’ של דיקנס.
ישנו המרחב האישי והמרחב הגופני ומרחב ההתקפה וכל שאר המרחבים שמתפשטים לכיוונינו. ישנו מרחב אפשרויות, מרחב מוגן ומרחב פעולה, ובכל נקודה על ציר הזמן אנחנו תמיד נמצאים בכל המרחבים האפשריים. וישנו גם מרחב גופני, מרחב פתוח בריבוע, וכל והמרחבים העצומים האלו שנמצאים בתוכנו בדיוק כפי שאנו נוכחים בהם.
השחיין האולימפי והרווקה נפרדו. המצלמות לא תיעדו אותם מתווכחים בלהט, מנפנפים זרועות וכועסים אחד על השנייה. הצופים לא זכו לראות את הפנים המאדימות ואת המבט המבולבל שבו הסתכלו זה בזו לאחר שהבינו שזה נגמר. סיפור אהבה שהתחיל בתוכנית ריאליטי בפריים טיים הצטמצם לאייטם קטן בוואלה סלבס ו-וואינט שבישר על מותה.
אני רע בלכתוב עד כמה המצב גרוע. זה לא שאין לי מה להגיד אלא שיש כאלו שיודעים לעשות את זה הרבה יותר טוב ממני. הם, בניגוד אלי, מצליחים להסביר בדרך מאוד עניינית ומדויקת מה הבעיה, יודעים לאבחן את מושא הביקורת ולנסח אותו מעורר קנאה. אין פה עניין של בטחון עצמי נמוך אלא של הכרה בעובדה קיימת, אז בסדר, את העבודה בשדה הביקורת החברתית אני משאיר לטובים ממני, כנראה שככה זה צריך להיות.
היה לי חלום שאני באמפיתיאטרון בכרמיאל ופתאום מתחילה התקפת פצצות. אפשר היה לראות אותן בשמיים, גדולות ושמנות כמו פצצות האטום שהטילו על היפנים.
אני חושב שהסיבה העיקרית שבגינה אני כל כך אוהב את המינגווי היא בגלל שכשאני קורא אותו אני יודע שהוא לא עובד עלי. אני אוהב את האופן הרציני שבו הוא מתייחס לכתיבה ואת הדרך הכנה שבה הוא מתייחס לעצמו בתהליך הכתיבה. כי הכנות הזו שלו לגבי עצמו וההבאה שלו את הכנות הזו לסיפור תמיד גורמת לי להרגיש שבעצם הוא כותב על עצמו. וזה משהו שהוא מאוד ייחודי לו ושאף פעם לא נתקלתי בו אצל סופרים אחרים.
בחמש אחר הצהריים יש חדשות. גם בשש. בשבע יש חדשות בידור ובשבע וחצי יש חדשות כלכלה. בשמונה יש חדשות שמסכמות את כל היום שהיה ובתשע יש ריאליטי. אחר כך, לקראת אחת עשרה יש חדשות שמסכמות את החדשות של שמונה, באחת עשרה וחצי יש חדשות כלכלה גלובלית ומיד לאחר כן יש תכנית חדשות שמראה את כל מה שהולך חזק ביוטיוב.
בלילה אני שומע את הבחורה שממול. היא גונחת חזק מאוד ואני יכול לשמוע אותה מכל נקודה בבית. אני עוד מעט בן שלושים ושכבתי עם לא מעט נשים ומעולם לא הייתה לי מישהי שגונחת ככה. לפעמים גם הגבר מצטרף אליה, ואז שניהם נאנחים וצועקים שפתאום נעשה לי קצת לא נעים שאני שותף לכל העסק הזה.
מתישהו לקראת גיל 30 אתה מבין שהזמן עושה את שלו. שהגוף שלך הוא כבר לא פצצת עיכול כפי שהיה לפני עשר שנים, ושעכשיו לכל דבר שאתה אוכל יש מחיר.